מה מברכים על האינטרנט?

בראשית היה לא כלום
זכיתי להתוודע לאינטרנט כשעוד היה בחיתוליו. היה זה בשנת תשנ"ז, הייתי בשנתי השלישית של לימודי מדעי המחשב, והיה עלי להגיש פרויקט גמר. שפר על שותפתי ועלי גורלנו, והוטל עלינו להקים אתר אינטרנט. פרויקט כזה היה מצד אחד מעניין וחדשני, ומצד שני לא מסובך מבחינה תכנותית. קיבלנו ציון גבוה בפרויקט, וכך היווה האינטרנט מרכיב חיוני בזכאותי לתואר במדעי המחשב.

לאחר מספר שנים שוב הגיח האינטרנט לחיי, והפעם התוודעתי לעולם המופלא של הפורומים. התחלתי כקוראת-בלבד, אך לאחר זמן הרגשתי בנוח להשתתף, ואף הלכתי למפגשי פורום. בכמה

מפגשים כאלה פגשתי בחור העוסק בתחום התוכנה. לימים, כאשר נסגרה החברה שבה עבדתי, פניתי אליו, והוא מצא לי עבודה! כך שהפעם האינטרנט היה אחראי לפרנסתי ופרנסת בני ביתי.

חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ
האינטרנט ממשיך להיות מרכיב חיוני בפרנסתנו מאחר שבשנים האחרונות אני עובדת כמפתחת אינטרנט (או בשפה פשוטה – בונה אתרים).

מכיוון שבכך פרנסתי, אני גולשת באינטרנט כמעט מדי יום, ובכל יום אני נהנית מהעושר, החכמה והשעשוע הוא מציע. למשל, בשנים האחרונות מתפתח מאד התחום של שיתוף הידע. זה התחיל בתחום הפיתוח לאינטרנט, שבו ישנם מפתחים רבים בעלי ידע רב, נסיון, ומומחיות בתחום, והם מפרסמים קטעי קוד, הדרכות מפורטות למשימות מורכבות, ותשובות על שאלות של מתכנתים פחות מנוסים. אצטט כאן מתוך "רשיון" השימוש בקוד של מומחה כזה (הציטוט במקור באנגלית, אני מתרגמת אותו כאן):

"אני לא שם קצוץ מה תעשה עם הקוד או העיצוב שאתה מוצא כאן.

בעצם, אני כן. אני מקווה שתיקח את זה ותשתמש בזה, בלי לתת לי קרדיט, באתר סופר מסחרי, ותתעשר בגדול. אני מקווה שתשתמש בזה בעבודה והבוס שלך מאד יתרשם ותקבל קידום ענק. אני מקווה שזה יעזור לך לבנות אתר, והאתר הזה ירשים מישהי שאתה חושב שהיא מדליקה ותתחתנו וייוולדו לכם ילדים חכמים וקולים. אני מקווה שתשתמש בקוד בפוסט בבלוג שאתה כותב במקום אחר והבלוג ההוא יתפרסם ויהיה הרבה יותר פופולרי ונפלא מהבלוג הזה."

ולמה הוא עושה זאת? בפסקה האחרונה של ה"רשיון" הזה, הוא מסביר:

"אני רוצה שהאינטרנט ישתפר, ולהיות כולי מגונן על כל דבר פשוט לא מביא אותנו לשם".

כשקראתי את זה לראשונה פשוט נפעמתי. כי מה שהוא, ועוד רבים אחרים עושים, זה בבחינת "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ" (משלי א, כ). הידע שהם מפיצים חוסכים זמן בכמות בלתי נתפסת. אנשים מפתחים קטעי קוד חינמיים, שחוסכים שנות אדם! אתם מבינים מה זה? אם פעם חברה היתה צריכה לשלם למתכנתים במשך שנים כדי שיפתחו דברים מורכבים, וכל חברה היתה עושה זאת בנפרד – כי למה לשתף חברות אחרות במוצרים שעלו לה אלפי שקלים – הרי שכיום, בכמה לחיצות עכבר, הדברים האלה המורכבים האלה נמצאים מוכנים לשימוש לכל מאן דבעי. זה פשוט כאילו שמישהו החליט לזרוק כסף ברחובות, וכל שנותר לנו הוא לרוץ ולאסוף אותם. אני לא יודעת אם אני מצליחה להעביר לכם את התחושה הזאת, אבל זה בעיני לא פחות מנס.

המצב של שיתוף ידע מתרחב כיום כבר מעבר לתחום התכנות: ישנם בלוגרים רבים המשתפים את הקהל הרחב במומחיות שלהם, ושוב, אצטט מתוך "רשיון שימוש" של בלוגר ידוע מאד בתחום הניו-אייג':
"העדר זכויות יוצרים... מעולם לא פגע בלאונרדו דה-וינצ'י... או בשייקספיר... אני בספק אם זה אי פעם פגע באמן כלשהו...
ואמנם אינני דה-וינצ'י או שייקספיר, אולם איני יכול שלא לתהות אם זכויות יוצרים פוגעות בי או עוזרות לי. אם למישהו מתחשק לשתף אחרים בתוכן שלי בבלוג שלהם, או בכל צורה אחרת לצורך העניין, נראה שזה דבר שטוב לי. אם מישהו רוצה לקחת את הספר האלקטרוני שפרסמתי ולשתף אותו עם 100 חברים, אני לא רואה איך זה פוגע בי. התוכן שלי מופץ ליותר אנשים ממה שיכולתי להגיע בכוחות עצמי. זה יתרון, בעיני.
ואם מישהו רוצה לקחת עבודה שלי ולשפר אותה, כפי שאמנים עושים כבר מאות שנים, אני חושב שזה דבר נפלא. אם הם יכולים לקחת את הפוסטים האהובים עלי ולעשות מהם משהו מצחיק או מעורר השראה או מעורר מחשבה או אפילו עצוב... אני אומר כל הכבוד להם. הקהילה היצירתית רק מרוויחה מנגזרות והשראות"

והמגמה הזו הולכת ומתעצמת: לא עוד בלוגרים בודדים, אלא מוסדות. המילה האחרונה נכון להיום היא קורסים מקוונים המוניים פתוחים, או באנגלית Massive Open Online Course, ובקיצור mooc. זוהי מוטציה של למידה מרחוק, והייחוד במוטציה הספציפית הזאת היא בשתי מלים משמעותיות: massive, ו-open. מדובר על קורסים המאפשרים הרשמה של כמות אדירה של אנשים (בקורסים שאני לומדת ישנם עשרות אלפי רשומים), והם בחינם, וניתנים ע"י מרצים בכירים מאוניברסיטאות ידועות כגון סטנפורד בקליפורניה, אוניברסיטת תל-אביב, ועוד רבות. והדובדבן בקצפת הוא שהם מועברים בצורה מרתקת (ואני מדברת פה על קורסים במתמטיקה ובביולוגיה, מקצועות שאינם חשודים במעניינות יתר לאנשים שאינם יודעי ח"ן). איפה, מחוץ לאינטרנט, הייתי יכולה ללמוד קורס של אוניברסיטאות מובילות בעולם, בחינם בביתי?

זמן זה אניות
ואיך אפשר להתעלם מהתחום של חסכון בזמן באינטרנט? אזכיר כמה דברים שיצא לנו לקנות: דלתות. ספרים אלקטרוניים (שיש בזה שני יתרונות נוספים: גם לא משלמים דמי משלוח, וגם מקבלים את הספרים תוך דקות ספורות). ספרי קודש שאזלו מחנויות. טלפונים ניידים.

ותורה, מה יהא עליה?
גם בתחום התורני יש לאינטרנט מה לתרום. באחד הימים הייתי זקוקה לתנ"ך אולם לא היה ברשותי, אז נכנסתי לאתר ספרות הקודש של סנונית, ומצאתי מיד מה שחיפשתי. ואיך הייתי לומדת את הלימוד היומי באמונה בלי האינטרנט? גם מקבלים את התוכן לדואל, גם אפשר לגלוש לאתר של ישיבת בית אל ולהדפיס משם את הלימוד של אותו שבוע, וגם אפשר להזמין את הספר – דרך אתר – הביתה, ללא מגע יד אדם. והנה אתר שמפרסם סוגיות לדיון סביב שולחן שבת. ויש עוד רבים וטובים.

וזמן לבלות, נשאר לך?
יכולתי לבלות באינטרנט שעות אלמלא אימת משפחתי עלי... אני אוהבת את העובדה שאני יכולה לקרוא על חייהם של אנשים שמשתפים בדברים מעניינים שעוברים עליהם, או זוג אנשים מדהימים שאימצו שני ילדי תסמונת דאון ואז התחילו ללדת ילדים משל עצמם, לקרוא מתכונים בבלוג מעוצב יפה להפליא שכתוב בשפה קולחת ובאופן מרתק; אני אוהבת לפעמים ללכת לאתר שבו אני יכולה לחבוט במוחי באמצעות המבחר העשיר של שעשועונים מחדדי המוח שיש שם (לשמחתי, ילדיי מוכנים להצטרף אלי לשם מפעם לפעם. זה הרבה יותר כיף ככה), ועוד המון.

ומה שבאמת הכי כיף באינטרנט זה שאתה יודע לאן אתה הולך להכנס, אבל אינך יודע מאיפה תצא, כי מהותו של האינטרנט היא קישוריות. ואם מתחילים עם אתרים או בלוגים איכותיים אז בד"כ גם האתרים שהקישורים שלהם יובילו אתכם אליהם יהיו בעלי איכות דומה (בלוגרים טובים שונאים פרסומות בדיוק כמונו), וזו דרך אחת להישמר מאתרים ירודים עתירי פרסומות בעייתיות.

תחשוב טוב, יהיה טוב
האם אי פעם הגעתי לתוכן בעייתי בטעות? אולי פעם או פעמיים בכל השנים בהן אני גולשת באינטרנט. וקטע מצחיק הוא שאחת הפעמים האלה היתה דווקא באתר בעל תכנים דתיים. הפרסום אמנם היה מילולי ולא תמונה, אולם פורסמו שם דברים שעל פניו נראו מנוגדים להלכה. אז השתעשעתי מהאירוניה שפרסומת כזאת מופיעה באתר כזה, הבנתי שזו טעות שיכולה לקרות לכל אחד, והמשכתי הלאה :)

האם אני מרוצה מכל אתר שהגעתי אליו בחיי? מכל אדם שהכרתי באינטרנט? האם כל התוכן שפגשתי עמד ברמה הערכית, המוסרית, הדתית והרוחנית שאני שואפת אליה? ברור שלא. אבל גם בחיים האמיתיים אני נפגשת לפעמים באנשים הלבושים באופן לא צנוע, או מדברים בלשון שאינני נוהגת להשתמש בה, או מביעים דעות המנוגדות לחלוטין לדעותיי. לא עולה על דעתי להפסיק ללכת לעבודה, לקניות, או לסתם מקומות אחרים, רק כדי להמנע מהיתקלויות כאלה.

התמודדות?
כאשר החלטתי לכתוב לתחרות, התלבטתי תחת איזו קטגוריה להציג את מאמרי. נקודת מבט מחשבתית עמוקה? הלוואי שיכולתי לכתוב מאמר כזה. התמודדות? מוזר לי חשוב על אינטרנט במושגי התמודדות. אני גרה בסביבה שמעורבים בה חילונים ודתיים, עובדת בסביבה שרובה חילונית, וחיה במדינה שהיא ראשית צמיחת גאולתנו. האינטרנט בעיניי הוא פשוט הרחבה של החיים. איך אני "מתמודדת" עם החיים? אני פשוט חיה אותם. איך אני "מתמודדת" עם מדינת ישראל? אני אומרת הלל שלם בברכה מדי יום העצמאות. איך אני "מתמודדת" עם האינטרנט? הלוואי שהייתי יודעת מה מברכים על האינטרנט.